הצילום כהזדמנות חד פעמית או הזדמנות למחקר מעמיק

כתב: גלעד בן שץ – מייסד ומדריך בכיר ב"מסגרת-מקום של צילום"

במאמר זה אני אנסה להפנות זרקור לאופן בו אנו מתנהלים כצלמים בנוגע לנושאי הצילום המגוונים שלנו, עד כמה אנו בוחרים להתעמק בהם או שמא אנחנו רק עוברי אורח. המאמר נועד להאיר את הנושא ולעורר מחשבה על תהליך העבודה האישי שלנו כצלמים.

אנחנו תמיד במרדף אחר הצילום הבא שלנו. כמו ציידים מחפשים את הלוקיישן הבא, את הדמות או ההתרחשות שיביאו לנו את תחושת הסיפוק, הלא היא ההצדקה ליציאה מהבית ונשיאת המצלמה בדמותו של צילום מוצלח במיוחד.

אני מבקש בהזדמנות זו להציע דרך חשיבה והתמודדות מעט שונה. אנחנו צוברים במהלך הזמן לא מעט צילומים טובים מאוד, אם כך, מדוע לא לחזור למקומות או לאנשים שאנו כבר יודעים שהניבו לנו תוצאות טובות? אין בכוונתי לומר: "בואו נשחזר תמונה שכבר צילמנו", להיפך, בואו ניתן להן טוויסט קטן… השינוי כבר שם: התאורה, שעת הצילום, נק' המבט ואפילו הנושא המצולם. אינני חלילה יוצא נגד חידוש וחיפוש, הם בוודאי נחלת הצלמים ומלווים אותנו כל זמן שהמצלמה בהישג יד, אני מדבר על מיצוי ומימוש מרב הפוטנציאל מנושא הצילום.

אני חושב שחזרה לנושאי צילום הם חלק חשוב מתהליך אישי שעובר על כל צלם. אסור לנו לחוש תחושת מיצוי מנושא הצילום שכן זה יכול להפתיע אותנו כל פעם מחדש. הנ"ל המייחס לכל נושאי הצילום, בואו נבחן זאת מעט יותר לעומק דרך 2 סגנונות צילום המוכרים לנו:

  • צילום פורטרט – השינויים הקיימים הם: לבוש, הבעת פנים, לוקיישן, אור, גיל. ראו לדוגמא את סדרת הצילומים "האחיות בראון" של הצלם האמריקאי ניקולס ניקסון אשר מתעד את אשתו ואחיותיה במשך יותר מ-30 שנה (הוא מצלם תמונה אחת כל שנה בתאריך קבוע – פרוייקט צילומים מרתק!)
  • צילום נוף – השינויים המתקיימים הם: בשעת צילום, עונה, מזג אוויר, שינויים בנוף עצמו ואף שינוי בנתוני צילום/עדשה. כל אחד מאלה יפיק צילום שונה בתכלית מקודמו.

ניתן בנקל לחזור ולצלם שוב את אותם הנושאים שכבר חווינו איתם הצלחות, יש בתהליך זה למידה משמעותית הן בפן האישי של הצלם והן באופן בו אנו בוחרים להתמודד שוב אם נושאי צילום מוכרים דרך התמודדות עם אתגרים טכניים ועד התמודדות עם חידוש אופן ההתבוננות על הנושא.

ככלל יש להבחין בין צילום מזדמן ובין עבודת מחקר (בעולם הצילום אנו נוטים לכנות זאת "פרויקט" או "גוף עבודה"). יש בהחלט מקום ראוי לשניהם, אולם, מומלץ מאוד גם למצוא עצמנו מתעמקים בנושא מסוים, זאת מתוך עניין ורצון להרחיב את היריעה הצילומית תוך הצגת מכלול עבודה מגובש.

כבר בראשית עידן הצילום גדולי הצלמים הבינו את הכח במידיות של המדיום ככלי ליצירת מחקר סדרתי אודות מגוון נושאים. אנסל אדמס (ANSEL ADAMS) גדול צלמי הנופים של ארה"ב היה ידוע בחזרה שלו לנופים "קבועים" בתקופות שונות תוך בחינת השינויים הסביבתיים, השפעת מזג האוויר ועונות השנה המשתנות על הנוף אותו תיעד. הצמד הגרמני – הילה וברנרד בכר (HILLA & BERND BECHER)  היו ידועים בסדרות הטיפולוגיות שלהם שעסקו בתיעוד הארכיטקטורה הגרמנית, בעיקר של מבני תעשייה, מתוך רצון ליצור מחקר השוואתי. מאוחר יותר הם הקימו את אסכולת דיסלדורף ממנה יצאו גדולי הצלמים הטיפולוגים (סדרתיים) בני זמננו ויש עוד דוגמאות רבות. הרעיון המשותף שעמד מאחורי כל אותם צלמים הוא הבחירה שלהם להתייחס לצילום ככלי בעל יכולת העתקה מופלאה (לעיתים לצורכי השוואה) ולא בהכרח כמטרה. צילום לשם יצירתיות, שלא לומר – ביטוי אישי, התפתח רק בשנים מאוחרות יותר, זאת לאחר שזכה למעמד של אומנות שווה ביחס לציור והפיסול (נושא מרתק לעצמו – אולי בעתיד אתייחס אליו ביתר הרחבה במאמר אחר).

יש כמובן המון סיטואציות בהן אנו לא יכולים לשחזר את ההתרחשות (צילומי רחוב למשל) אבל אנחנו בהחלט יכולים לחזור לאותם המקומות בהם זיהינו עניין, פוטנציאל להתרחשות או תאורה מעניינת – אלה המקומות שכדאי לנו לשוב אליהם ולגלות אותם כל פעם מחדש. זו אגב טכניקת צילום ידועה ומוכרת מעולם צילום הרחוב, הצלם לא צריך לחפש ללא הרף את הצילום הבא תוך הסתובבות בלתי פוסקת ברחוב, כי אם, לחזור שוב ושוב לאותם המקומות בהם קיים הפוטנציאל לצילום מצוין בין אם כבר מומש ובין אם לאו.

אני זוכר שכסטודנט לצילום הנושא של חזרה ובחינה מחודשת של נושא הצילום עמדו במרכז השיח האמנותי. יש משהו מאוד שטחי במפגש חד פעמי גם אם זה מפיק תמונות מעולות ואולי אף בדיוק בגלל זה. כאשר יש תמונות מצוינות – הצלם נמצא בתחושת "אני את שלי עשיתי…" ולפיכך אינו מוצא טעם לשוב ולהתעמת עם נושא צילום מוצלח. הבחירה שלנו לחזור, להתעמק ולחקור את נושאי הצילום שלנו הם אשר יחשפו בפנינו רבדים נוספים, נסתרים – שלא ניתן היה לראותם במפגש הראשוני, זאת בוודאי כאשר נושא הצילום הוא אנשים או התרחשות, שם כל מפגש והגעה מחודשת מהדקת את הקשר בין הצלם למצולם. אני זוכר שפעמים רבות היינו "נמדדים" לא רק על טיב התמונות אלא על מידת ההתעמקות והמחקר שהיינו מגלים כלפי נושאי הצילום שלנו.

בעיניי התעמקות בנושא צילום מסויים זו דרך נפלאה להעלות ולשדרג את רמת הצילום האישית שלנו, לא במובן הטכני כמובן, אלא, דווקא בפן האישי/רגשי. הבחירה לחקור נושא מסויים מעיד בראש ובראשונה על מידת העניין שאנו מביעים בו ועל רצון שלנו להציג פרי עמל של תקופת צילום ממושכת שבוודאי תחשוף רבדים עמוקים יותר ממפגש חד פעמי.

הצילום מזמן לנו בעיקר חוויות חד פעמיות שללא ספק יש להן את הקסם שלהן ובעיקר תחושת סיפוק שמקורה בטיב התמונות, זאת לצד האפשרות לבחור נושא מסוים אותו אנו בוחרים ולבחון אותו לאורך זמן (מאוד מזוהה אם האקדמיה לצילום). אלה 2 גישות שונות שלטעמי כדאי לאמץ או לפחות להתנסות בשתיהן.

אז בפעם הבאה שאתם תרים אחר התמונה הבאה שלכם, בדקו, אולי כבר יש לכם משהו מצוין ביד? עכשיו רק צריך לגלות/לחקור אותו מחדש.

יש לך שאלה? נשמח לדבר!

צרו קשר בטלפון: גלעד 050-444-5172 / עמרי 052-2492616 או השאירו פרטים ונחזור בהקדם

      מסגרת – מקום של צילום //  סדנאות צילום | כיתות אמן | גלריה // אתר רכבת העמק, כפר יהושע.